ביאור:בראשית יח לא
בראשית יח לא: "וַיֹּאמֶר הִנֵּה נָא הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר אֶל אֲדֹנָי אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם עֶשְׂרִים וַיֹּאמֶר לֹא אַשְׁחִית בַּעֲבוּר הָעֶשְׂרִים."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יח לא.
הִנֵּה נָא הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר אֶל אֲדֹנָי[עריכה]
עוד לפני שלוט עזב את אברהם, אנשי סדום היו ידועים ברשעותם. אברהם פגש את אנשי סדום אחרי שהוא הציל אותם מכדרלעמר. אברהם בעצמו ידע שאין בסדום אפילו 30 צדיקים המוכנים לפעול בעצמאות ולהתנהג בכבוד לאדם שהציל אותם מעבדות והשיב אותם לביתם. להלן ההוכחות שהיו לאברהם בדבר רשעותם של אנשי סדום:
- מלך סדום לא בירך את אברהם ואת אלוהיו לאחר שניצל.
- אנשי סדום לא ערכו מסיבה לכבוד הישועה שאברהם העניק להם.
- הניצולים לא אספו מתנות לכבוד אברהם או נתנו למלך שלם מעשר נוסף.
- אנשי סדום לא ביקשו שאברהם יהיה מלכם החדש, גם לא יועץ למלכם בענייני מלחמה וחוק.
אנשי סדום היו רשעים מזה זמן רב, ולא נראה שהם שיפרו את דרכם לאחר שלוט נעשה לשופט בעירם או לאחר הישועה שאלוהים הביא להם באמצעות אברהם.